איפה אלבום הסינדרלה החסר של ברנדי וויטני יוסטון?

ההפקה הטלוויזיונית משנת 1997 של סינדרלה מאת רודג’רס והמרשטיין היא אחת מאירועי המוזיקה האהובים ביותר בשלושת העשורים האחרונים. מה שהיא לא כוללת - ומעולם לא כללה - הוא אלבום פסקול רשמי.

בדיווח חדש של Vanity Fair איתרו את צוות היצירה שמאחורי הסרט כדי לענות על שאלה שאוהדים שואלים מאז השידור: מדוע אף אחד אינו יכול לקנות, להאזין במestream או להוריד את האלבום של סינדרלה? התשובה, לפי המפיקים שהתראיינו למגזין, נוגעת לשתי חברות תקליטים יריבות, מתמשכת של עשרות שנים ולעובדה שהאלבום, שלטענת מפיקיו גמור ומאוחסן בחדר כושר.

האלבום הוקלט בפרק זמן של פחות מיומיים באולפני קפיטול רקורדס, עם המנוח אריף מרדין - אגדת אטלנטיק רקורדס שעבד עם אריתה פרנקלין והבי גיז - כמפיק היצירות של וויטני יוסטון, וראש מחלקת המוזיקה של דיסני כריס מונטאן שהשגיח על ברנדי נורווד, שעמדה להיות השחקנית השחורה הראשונה שתגלם את סינדרלה על המסך.

מה שהתקבל מההקלטות הן גרסאות סטודיו מלאות של שירים כמו "In My Own Little Corner," הדואט בין יוסטון לנורווד "Impossible; It’s Possible," ו"Falling in Love With Love" המשפחתית המרושעת, בביצוע ברנאדט פיטרס, נטלי דסל ריד ו-ווין קוקס. בקאסט הופיעו גם וופי גולדברג ו-ויקטור גארבר בתפקיד המלכה והמלך, וכן פאולו מונטלבאן בתפקיד הנסיך.

וכאן הבעיה. יוסטון הייתה חתומה באולמות אריסטה רקורדס של קלייב דייוויס. ברנדי הייתה חתומה באטלנטיק, שבנתה אותה ככוכבת R&B מיינסטרים עם אלבום הבכורה הפלטינום שלה. לפי המפיקים, אטלנטיק הגיעה למסקנה שאלבום תיאטרון מוזיקלי מסוג זה ישבש את התדמית, וסירבה להשתתף.

"הפחד, שהביא לביטול האלבום, היה שאטלנטיק חששו שזה יקלקל את האמון של הקהל בברנדי," אמר המפיק ניל מרון ל-Vanity Fair.

המפיקה דברה מרטין טשייס - האישה השחורה הראשונה שחתמה על חוזה הפקה בסטודיו גדול - תארה שנים של פניות חוזרות לאטלנטיק ללא תוצאות, ואמרה שדייוויס לבסוף הציע לחברה יריבה להוציא את התקליט במקום שייעלם. אולם אטלנטיק, לדבריה, עדיין סירבה. על ההחלטה כיום היא אומרת: "בהסתכלות לאחור, זה היה קוצר ראות, לא?"

בינתיים, הסרט הפך לתופעה - 60 מיליון צופים ב-2 בנובמבר 1997, ומעל שני מיליון עותקים של הווידאו VHS נמכרו עד 1999, מה שהפך אותו לווידאו הביתי הנמכר ביותר של סרט טלוויזיה באותה תקופה.

המנוח קרייג זאדן, שהפיק את הסרט לצד מרון וטשייס, אמר בראיון קודם כי האלמנט העצוב ביותר בקריירה של וויטני יוסטון היה האלבום הנעדר - תיאור שאישרה פאט יוסטון, המנהלת לשעבר של הזמרת והממונה על עזבונה, ל-Vanity Fair. שחרורו, היא אמרה בהצהרה למגזין, "יחגוג לא רק את קולה של וויטני, אלא גם את חזונה."

בדיווח מוזכר גם סיבוך חדש: בשנות ה-20 של המאה ה-21, לפחות שלוש חברות תקליטים יצטרכו לאשר, כאשר מרון סיפר ל-Vanity Fair כי נאמר לו שהחסם כעת הוא Hollywood Records של דיסני. מקור המקורב לדיסני אמר למגזין כי דיסני מיוזיק גרופ מעולם לא החזיקה בזכויות או במאסטרים של האלבום, וכי הוא אינו מאוחסן בארכיון של דיסני. ניסיון לשחרור האלבום בשנת 2022 לציון 25 שנה ליציאת הסרט נעצר אף הוא.

ישנה דמות חדשה שצצה במערכה, והיא מגיעה מעולם התיאטרון. חברת קונקורד רכשה את ארגון רודג’רס והמרשטיין בשנת 2017, ו-אימוג'ן לויד וובר, סגנית נשיא בכירה ב-קונקורד תאטריקלס, שאחראית על מותג רודג’רס והמרשטיין, אמרה ל-Vanity Fair שהחברה מוכנה לסייע ואומרת שקונקורד "מוכנה לעמוד לצד Hollywood Records, שותפינו בדיסני, וכל המעורבים בפרויקט כדי שהפסקול סוף סוף ישוחרר."

מרון, מצידו, מציין שהאלבום המוגמר קיים אצלו באופן אישי ושהעביר את העותק שקיבל לקונקורד. סינדרלה תחגוג 30 שנה ב-2 בנובמבר 2027.