נדמה כי ל-Julie Andrews אין יותר תוכניות להופיע על המסך, אך זה בהחלט לא אומר שהיא לא עסוקה.
אגדת הקולנוע והתיאטרון, בת 90, חוגגת בימים אלה את צאתו לאור של ספר הילדים האחרון שלה, Shy, שאותו כתבה במשותף עם בתה Emma Walton Hamilton — והשתיים מתכוננות לסרט התיעודי הקרוב על חייה וקריירתה המפוארת, שיעלה ב-Disney+ בשנה הבאה.
ובכל זאת, אנדרוז מספרת ל-BroadwayWorld באקסקלוסיביות: "אני עצבנית לראות אותו".
אף שגם אנדרוז וגם המילטון, בת 63, היו מעורבות בתהליך, שתיהן עדיין לא ראו גרסת עריכה של הסרט מבית היוצר של הבמאי-מפיק R.J. Cutler.
"בסופו של דבר זו העבודה של יוצר הסרט התיעודי", אומרת אנדרוז. "הרגשתי שבשלב הזה בחיי, זה נראה זמן מתאים לנסות ולעשות דבר כזה, כדי לסדר בערך את השאריות והחלקים שנשארו. אבל, בכנות, מה שהוא בפועל השתמש בו - זה מה שאני עוד אגלה!"
המילטון, שעזרה לספק חומרי ארכיון לסרט התיעודי והייתה מעורבת גם היא בתהליך, מוסיפה: "אחד הדברים שאני מכירה היטב באמא הוא שהיא לעולם לא רוצה להיראות כמי שמברכת את עצמה - או כמי שמרחמת על עצמה. אני חושבת שזה מה שהיא עצבנית ממנו".
אנדרוז כתבה עשרות ספרים עם בתה — וכן ספר זכרונות בשני חלקים, Home ו-Home Work — והיא קיוותה להוציא לאור מהדורה שלישית שתביט לאחור על חייה. עם זאת, היא אומרת שלא הגיעה לכך אף פעם. הסרט התיעודי הקרוב, היא מקווה, יסגור את הדברים בצורה נאה.

"במובן מסוים, אני מקווה שהסרט התיעודי ישלים את הפרק השלישי בביוגרפיה שלי", אומרת אנדרוז ל-BroadwayWorld. "היה עוד אחד שעמד לצאת, ושמתי אותו בהקפאה כי היינו עסוקים בכתיבה ומי יודע מה עוד. אני מקווה שהסרט התיעודי הזה יוכל להשלים את המעגל הזה".
בזמן שאנדרוז תכננה לשתף פעולה עם בתה על ספר שלישי, "זה פשוט לא היה נוח, וזה לא היה [זמן] מאוד שמח באותה תקופה", היא אומרת.
המילטון מוסיפה: "בשלב הזה בחייה, היא מגיעה לה להתמקד בדברים שמביאים לה שמחה".
דבר אחד שממלא את אנדרוז יצירתית בימים אלה הוא ההזדמנות לעבוד לצד בתה. ספר הילדים שלהן Shy, על גור כלב ביישן שמגלה מוזיקה — בהשראת הכלב השר של אנדרוז בחיים האמיתיים — יצא לחנויות בתחילת השבוע.
כמו הדמות הראשית בספר, אנדרוז והמילטון מזדהות עם התהליך של הצורך למצוא את הקול שלך ולהבין את מקומך בעולם. אנדרוז אומרת שהיא עדיין מתמצאת בחיים בגיל 90.
כשהיא התחילה את הקריירה שלה, "לא ציפיתי שדבר ממה שאני עושה יימשך באמת, אבל זה עזר למשפחה כלכלית", מסבירה זוכת האוסקר. "אז מגיל 12 בערך הייתי מעורבת בוודוויל ובמיוזיק הול, בנסיעות ובשיעורי שירה".
גם האם וגם הבת אומרות שגילוי עצמי הוא "נושא חוזר" בחייהן, כשאנדרוז מסבירה שבנקודות שונות היא חשבה על להיות "בוטנאית, ולפעמים רציתי סתם להיות פרחנית ולפעמים משהו אחר".

במבט לאחור על הקריירה הענפה שלה — שכללה גילום דמויות איקוניות ב-Mary Poppins, The Sound of Music, My Fair Lady ועוד — אנדרוז אומרת שהיא חושבת על "המזל הטוב ומעין הנס שהתגלה בזמן שהתקדמתי".
"הייתי בת מזל מאוד", היא אומרת. "הייתי מוכנה לעבוד קשה מאוד, מכיוון שמסיבה כלשהי ההורים שלי הטמיעו בי מוסר עבודה, והייתי עוזרת לשמור על המשפחה ולתרום".
מה שמביא לאנדרוז שמחה זו "המשפחה, מעל לכול", היא אומרת, ומוסיפה שהיא מקדישה זמן לדברים הקטנים בחיים כמו הגינה שלה, חיות המחמד שלה ובוודאי המוזיקה.
אם הייתה עצה אחת שהיא הייתה נותנת לעצמה הצעירה, "הייתי אומרת לעצמי להקל קצת ולקחת יום אחר יום", אומרת אנדרוז. "לנסות לא לצפות כל כך הרבה מראש".
"פשוט לתת לדברים לקרות, כי הם יקרו", היא מבטיחה. "להתאמץ פחות, ולהתענג יותר".
קרדיט תמונה: באדיבות Abrams Books