תכונה: דיווחים משוק הפשפשים בווסט אנד, כנסיית סנט פול

זה היה רק כמה דקות לתוך ההסתובבות שלי בשוק הפשפשים של ווסט אנד השנה, וכבר שמעתי אנקדוטה נרגשת על ההתחדשות של מחזמר ערפדים בשפה הגרמנית משנות ה-60.

אני מדבר עם סוניה ומליסה, שתי חברות ילדות שהגיעו מבתיהן בקולוניה ובהמבורג במיוחד עבור שוק הפשפשים בווסט אנד לטובת ארגון Acting for Others, אשר התקיים בשבת שעברה (25 ביולי). הן רק שתיים מתוך מאות משתתפים, שאספו מעל 134,000 פאונד לטובת העמותה המעניקה תמיכה כספית ורגשית לעובדי התיאטרון.

"זה פשוט דרך לברוח מהשגרה היומיומית שלנו," אומרת לי סוניה, בעוד היא מפרטת את לוח ההצגות בלונדון שהיא מתכננת לראות במהלך השבוע. הן אינן לבד במחשבה הזו, עם אנשים מכל רחבי הארץ – ומכל העולם – שמגיעים לכנסיית סנט פול בקובנט גארדן בחיפוש אחרי בריחה תיאטרלית.

יש מבקר אחד ששואל בפירוט רב על תוכנית יום השנה מסוימת של עלובי החיים. אחרים דנים בהיסטריה כמה שווה לשלם עבור חתימות מסוימות (כוכבים כמו בוני לנגפורד ו-אליס וערן חותמים על סחורות), או לובשים חולצות עם ססמאות כמו ‘אשתה של רייצ’ל זגלר’. בסך הכל, יש אווירה של מעריצי תיאטרון המטפחים את התשוקות הספציפיות והמיוחדות ביותר שלהם ללא בושה.

בינתיים, מחוץ לכנסייה, כמעט כל מחזה ווסט אנד מרכזי מפעיל דוכן למכירת מזכרות מקוריות, ולרוב מארגן מזכרות או תחרויות לזכייה בכרטיסים. עלובי החיים זוכה בפרס הרשמי ל‘הדוכן המעוצב ביותר’, אבל למחזמר המפיקים טענה חזקה לפרס הפריט הייחודי ביותר – איכות הליכה (זימרפריים) שהותאמה למחול טאפ. ישנם גם קודי QR מפוזרים ברחבי המקום עם קישורים למכירה פומבית של פריטים יוקרתיים יותר, כמו מזוודה חתומה ממבצע מייסמיט.

לרוחניים בינינו, סו פולארד חוזרת כפסיכית, עם תורים למיטתה שנמתחים סביב הכנסייה. התורים גם ארוכים לשולחנות עמוסים בפוסטרים ותוכניות תיאטרון המשתרעים על פני כשישים השנים האחרונות של התיאטרון בלונדון. מבחינת האוכל, מאפיית ג'יימי מקנט, שמנוהלת על ידי איש שיווק תיאטרון ג'יימי לידביטר, מספקת מוצרי אפייה בסגנון ‘לגלי בלונדי’.

אולי הטמפרטורה התקרבה ל-30 מעלות באותו היום, אבל קהילת התיאטרון יצאה והיתה מוכנה לתת בחזרה.

צילום: קלמנטין סקוט