ביקורת: אני כל אישה, המוזיקל של צ'אקה חאן, טרובדור ומברלי פארק

זו לילה של הקרנה עיתונאית ל־אני כל אישה: המוזיקל של צ'אקה חאן בטרובדור ומברלי פארק תאטר, בו צ'אקה עצמה נוכחת לצפות בהפקה החוגגת את הקול המשפיע שלה במוזיקה. ההפקה הביוגרפית החיה חוקרת את "התהילה, האש והמאבק" מאחורי קריירה יוצאת דופן. צ'אקה חאן, המכונה בחיבה "מלכת הפאנק", מוכרת כבר זמן רב בזכות הגמישות המרשימה שלה בז'אנרים של סול, פאנק, רית'ם אנד בלוז ופופ. במקום להציג רק אוסף להיטים, ההפקה עוקבת אחרי האישה שמאחורי האגדה, תוך בחינת המרדף הבלתי מתפשר שלה לשוויון, חוויות של אלימות בין-זוגית, התמכרות לסמים ואמהות, מבלי לאבד מעין האמנותי המדהים שהגדיר את קריירתה.

לפני שזמרת תתחיל לשיר, הקהל מוזמן לראות לוגו ענק וזוהר של צ'אקה חאן שמיד מייצר את האווירה החגיגית של הערב. הסיפור מתחיל בשיקגו שם הילדה יvette סטיבנס מגלה את אהבתה לשירה על רקע משפחה מתפוררת, שהושפעה משימוש ביתי של אביה בחומרים ממכרים. היסודות הרגשיים של המוזיקל מוצבים מוקדם, תוך שהחלטתה יוצאת הדופן של צ'אקה נראית כבר מההתחלה.

רגע מרגש מתרחש כאשר צ'אקה ואחותה טמי מעמידות שבועה בילדות שהן יحققו יחד הצלחה מוזיקלית לפני שהן משתתפות בטקס נתינת שם יובאני, שבו יvette מקבלת את השם צ'אקה, המסמל אישה של אש. היא מתוארת כ'ילדת שיר' ו'לוחמת' שממשיכה לנוע קדימה בכוח בלתי שביר, מטאפורה מתאימה שרוחשת במהלך כל ההפקה. סמואל סרפונג ברוני מבצע שירה מרשימה ב־Love the One You’re With, ותופס בצורה מושלמת את התקווה, האופטימיות והטראומה שמקיפים את השנים המעצבות האלו.

ההפקה חוגגת את האתיקה של צ'אקה, כולל סיפורה בהקשר של תנועת זכויות האזרח הרחבה. בהשראת מפלגת הפנתרים השחורים וקריאותיה לצדק, שוויון והעצמה, היא מצטרפת לתנועה בהשפעת סגן הנשיא פרד המפטון. הרצח הטראגי שלו מוזכר בצורה נוקבת ומראה כיצד האמונה הפוליטית העמיקה עיצבה את השקפת עולמה. לצד זאת, הקהל רואה את נישואיה הקצרים הסוערים לבסיסט חסן חאן בגיל שבע עשרה בלבד, לפני שהיא מצטרפת ל־Rufus כסולנית המובילה ומושכת את תשומת לבו של מנהל התקליטים בוב מונאקו, מה שמוביל לחתימת ההסכם התקליטים הראשון של הלהקה בשנת 1973.

ילאני מנהר מופיע באופן מרשים במיוחד בתפקיד חסן חאן, עם שירה עשירה ובעלת הבעה ב־Pack'd My Bags, בעוד ש־אלכסנדרה ברק שולטת על הבמה בביטחון קליל ומשלבת הופעות שירה עוצמתיות עם רגעים של פגיעות מדהימה.

ככל שהקריירה של צ'אקה מתקדמת, כך גדלים הלחצים המלווים את ההצלחה הגלובלית. הנרטיב מציג מערך של דמויות עכשוויות מפורסמות, כולל ג'וני מיטשל, סטיבי וונדר, מיילס דיוויס והאמן פרינס, לצד קטע הומוריסטי במוזיאון הקלטות שבו לותר ונדראוס ו־ויטני יוסטון מופיעים כמגבות שרות של צ'אקה. גילוי מעניין במיוחד הוא התרומה הבלתי מוכרת של צ'אקה לכתיבת מילות השיר סטיבי וונדר "Tell Me Something Good", שהפך ללהיט הפריצה של הלהקה Rufus וזיכה את הלהקה בפרס הגראמי הראשון שלה.

מבין ההופעות הטובות ביותר של הערב היא היא ההצגה הרבה-רגשית של סופי ארל בתפקיד ג'וני מיטשל. הופעותיה ב־Big Yellow Taxi ומאוחר יותר ב־I Put a Spell on You מלאות ברגש, אשר הן גם רגעים מוזיקליים חזקים וגם השתקפויות נוגעות לצפייה בחבר קרוב שנופל להתמכרות.

המוזיקל גם חוקר את המציאות ההרסנית של אלימות בין-זוגית דרך נישואיה הסוערים של צ'אקה ל־ריצ'רד הולנד. מיילס אנטוני דיילי מספק ביצוע מצוין של Ain't Nobody, בעוד זוג רוקדים מאגדים בתיאום יוצא דופן פיזית ומביעים את השיאים הדרמטיים ואת הנפילות הקשות של הקשר ביניהם, בחדווה ועם בהירות רגשית מרשימה.

אחרי ההפסקה, צ'אקה חוזרת לתעשיית המוזיקה לאחר לידת ילדה השני, ומשתפת פעולה עם מיילס דיוויס תוך כדי מאבק בהתמכרות חומרית הרסנית הולכת וגוברת. רצף יצירתי הכולל כריאוגרפיה מסתחררת, תאורה דרמטית וקסדות עשויות מנורות ענקיות מצליח לתפוס בחיות את הכאוס והבלבול שההתמכרות גורמת.

הגעתו של I Feel For You מספקת אחד מהרגעים הבולטים של ההפקה. המוזיקל חוגג את יצירתו המקורית של פרינס ומדגים כיצד המיקס מחדש של צ'אקה הפך אותה להקלטה האייקונית שהקהל מכיר כיום, הודות לסידור הקצבי, פתיחה דוברת בלתי נשכחת של מלת' מל וביצוע ההרמוניקה של סטיבי וונדר. הכריאוגרפיה שמלווה את הקטע הזה היא אחת החזקות ביותר של הערב.

אשלי סטרוד זורחת בתפקיד אחותה של צ'אקה, טאקה בום, שהופעתה האנרגטית ב־Life Is A Dance בליווי כריאוגרפיה מרהיבה של מניפות אדומות וזהובות, מספקת מחזה ויזואלי בלתי נשכח נוסף.

מעבר למוזיקה, ההפקה מוקדשת בחיבה לחוויותיה של צ'אקה כאישה שחורה המתמודדת עם תעשייה שניסתה שוב ושוב לשלוט בקריירה ובקולה. החלטתה לפטר את המנהל בוב מונאקו בעקבות יחס בלתי מקובל והפצת שיר Addicted to Love של רוברט פאלמר במקום שלה מהווה הצהרה כוחנית נוספת של החזרת הבעלות על הזהות האומנותית שלה. כאב אישי נוסף מגיע עם מותה של האמן פרינס והמתחים ההולכים וגוברים ביחסיה עם בתה מיליני, ומוסיפים משקל רגשי לסצנות המאוחרות.

חשובה במיוחד היא סיום ההפקה בהכרה במורשתה הבולטת של צ'אקה שמתרחבת מעבר למוזיקה דרך הקמת קרן צ'אקה חאן, כיום ידועה כ־Chaka Khan Cares. הקרן הוקמה במקור כדי לתמוך בנשים המתאוששות מאלימות ביתית, טראומה ושימוש בסמים, והתרחבה יחד עם צ'אקה ואחותה טמי מישל לכלול ילדים ומבוגרים נוירודיברסיים, בריאות נפשית, רווחת נוער וקהילות מוחלשות, תוך שמירה על המחויבות לתמיכה בניצולי אלימות. זוהי תזכורת מתאימה לכך שתרומתה הגדולה ביותר של צ'אקה עשויה להיות מעבר לאולפן ההקלטות, כשהיא משתמשת בחוויותיה ליצירת הזדמנויות לריפוי, הכלה ותקווה.

אני כל אישה מציגה קאסט מוכשר במיוחד, שהופעות השירה המדהימות שלהם מכבדות את הקטלוג יוצא הדופן של צ'אקה חאן. המוזיקל מציע השתקפות כנה על חייה של צ'אקה, ההתמכרות, חקירה חשובה של הצד האפל של תעשיית המוזיקה, לצד חקירה של אלימות בין-זוגית, הישרדות, עמידות, העצמה נשית והחזרת הקול האישי. נושאים רבי עוצמה אלו היו יכולים להרוויח מרגע סיום מכונן אחרון או הצהרה חזקה, אולי במילותיה של צ'אקה מתוך זיכרונותיה, שישאירו את הקהל עם הצהרה ברורה של אחדות, עמידות וכוח המתמשך של קולות קורבנות ושרדות. נושאים אלו בהחלט קיימים לאורך כל ההפקה, אך הצהרה סופית מעוררת יכולה הייתה לחזק את המסר ולהרים את המוזיקל לגבהים חדשים.

אני כל אישה – המוזיקל של צ'אקה חאן מופע ב טרובדור ומברלי פארק תאטר עד 27 בספטמבר 2026. אלכסנדרה ברק* מופיעה בתפקיד צ'אקה חאן.

*ג'ורדן פרייזר יופיע ב-22, 23, 25 (מקטע הצהריים), 30 (בערב) יולי, 1, 6 (בערב), 8 (מקטע הצהריים), 13 (בערב), 15 (מקטע הצהריים), 20 (בערב), 22 (מקטע הצהריים), 27 (בערב), 29 (מקטע הצהריים) אוגוסט, 3 (בערב), 5 (מקטע הצהריים), 10 (בערב), 12 (מקטע הצהריים), 17 (בערב), 19 (מקטע הצהריים), 24 (בערב) ו־26 (מקטע הצהריים) ספטמבר

קרדיט צילום: דני קאן

קנה כרטיסים ל I'm Every Woman - The Chaka Khan Musical