סקירה: GREASE הקונצרט האינטראקטיבי, Evolution לונדון

גריז הוא שוב המילה כאשר ענקית התיאטרון האינטראקטיבי Secret Cinema חוזרת ללונדון עם חזרת מופע הקיץ המרהיב מהשנה שעברה. לאור מה שקרה להם בשנים האחרונות (ולענף בכלל), רוקי אולי הייתה בחירה יותר מתאימה.

המופע מגיע לבטרסיה ברגע קריטי הן מבחינה יצירתית והן מבחינה מסחרית עבור היוצרים שלו. גריז היה הסרט ש-Secret Cinema הציג בברמינגהם בשנת 2023, וכאשר הוא חזר בשנה שעברה כמופע הדגל של הקיץ - תוך שינוי קל ללונדון, יש שחשבו שהחברה שידעה להטיל מסתורין אמיתי סיימה את רעיונותיה. 

לצד זאת, יש עדויות לשאיפות: השכרה לעשר שנים על בית ייעודי בג'רניץ פנסולה, שייפתח בסוף השנה, ושם הם ישיקו בפברואר הבא את ההרפתקה המורשית על ידי דיסני שודדי הקאריביים. אפילו זה, עם זאת, הוא שובר-קופות שכבר שקלנו קודם: פריקוול ל-שודדי הקאריביים, רוח הים, היה בפיתוח עם דיסני עד שמשבר הקורונה עצר את הפרויקט ב-2020. נדמה שיוזמות חדשות כאן מגיעות פחות מאשר חידושים ושחזורים.

עניין נוסף שמזיק הוא ההודעה הציבורית על ביטול פרויקט ברבי בארץ הברביות, שיתוף פעולה מתוכנן בין Secret Cinema, TodayTix, Mattel ו-Warner Bros שהבטיח פסטיבל ברבי, רחבות ריקודים וכמובן אוכל ושתייה בנושאים מתאימים. הודעה פורמלית יצאה בנובמבר האחרון על הפעלה של שמונה שבועות בקיץ 2026, אבל מאז לא נשמעה שום התקדמות עד שהוכרז שכולנו חוזרים לתיכון ריידל. 

במקביל, בחדר הישיבות, TodayTix (בעלי Secret Cinema מאז 2022) נקנו באוקטובר האחרון על ידי MARI, תאגיד האירועים החדש של ארי אמנואל, מה שמוסיף מעין אי ודאות בסגנון סוכני הוליווד לעתיד הריסיילר של כרטיסים ולחברות בנות שלו. 

הענף הרחב מציע מעט נחמה. Layered Reality — החברה מאחורי מלחמת העולם בת 17 שנה ואלביס האבולוציה המתוקף — קרסה ללא אזהרה באפריל לאחר ש-parent company שלהם הפסיקה פעילות, וסגירת שני המופעים תוך שבוע. Punchdrunk, לעומת זאת, עדיין חייבת לקרן האמנויות אנגליה סכום של 3.6 מיליון ליש"ט; החברה שהמציאה את תיאטרון האימרסיבי הבריטי פועלת כיום על כסף והשאלה היא כמה זמן תוכל להחזיק מעמד. הסביבה הזו, החייאת להיט מוכח נראית פחות כמו התנהלות נינוחה ויותר כמו מצב הישרדות של חברה.

השינוי המשמעותי השנה הוא הזמר הראשי של להקת Kaiser Chiefs מאמצע שנות ה-2000 ("אחת הלהקות האהובות בבריטניה" על פי האתר). ריקי וילסון מופיע כדמות Teen Angel במהלך יולי ואוגוסט, ודיוויד פירן מחליף אותו בספטמבר. כמעט כל השאר נשאר כפי שהיה. הבמאי מט קוסטיין שומר על מחיצת ההצגה לשני חלקים: שעה בחוץ בקרנבל עם מתקנים, משחקים והמבורגרים לפני שערי אולם בית הספר נפתחים והסרט מתחיל, עם עצירות הולכות ופורצות כדי לאפשר לשחקנים החיים להשתלט. בשמש זורחת זה מצליח, אבל איך זה יתפקד תחת סערת ברקים בריטית טיפוסית, זו שאלה אחרת. 

השאלה המורכבת יותר היא מה בעצם המופע רוצה להיות. עבור אוהבי קולנוע, הוא מציע חידוש של הבמה, ואז מבקש מהם לראות את גריז באולם מואר היטב שעוצר כל כמה דקות כדי לאפשר עסקאות על הבמה. עבור חובבי מחזות זמר, הוא מחליף את מחוות הג'אז בידיים בהזדמנות לרקוד על פלטפורמה מרכזית, אך מנע מהם את הנוחות של לקפוץ ולרקוד בחושך. עבור אובססיביים לאימרסיביות, הוא משקיע בפרטים בכל פינה של האולם אבל עדיין מרגיש יותר כמו מחווה חד-פעמית לתיכון ריידל מאשר מיצוי אמיתי של החוויה. 

העיצוב הוא המקום שבו הלכו הכסף והרעיונות. קוסטיין והמעצב תום רוג'רס מקיפים את הפלטפורמה המרכזית במקומות מהסרט: בצדדים הארוכים, דוכני הכחול-שמנת של Frosty Palace פונים לכיוון מוסך הרכב שבו מכוניתו של קניקי משתנה מרכב ישן לוחם אדום-שחור בתהליך מרתק; בקצה הרחוק, רחבת ה-Drive-In מציבה אותך בדוכניים בנויים כמו מכוניות, שכל אחת עם פנס קדמי משלה; והכי טוב, בצד הרביעי יש את הלהקה החיה ב"הבמה הלאומית". 

הבעיה היא בגיאוגרפיה. האולם כל כך ענק שפשוט כל מי שמזיל שייק ב-Frosty Palace צופה בדרמה במוסך מרחוק, והפער בין הקרבה להשפעה גורם לנו לעיתים להסתמך על זיכרון יותר מאשר ראייה. לקרנבל יש פגם הפוך: אמיתי מספיק, אבל מנותק מהתיכון, בלי שחקני רחוב ובלי חוטים סיפורת שמקשרים את חווית הקרנבל למה שמגיע אחר כך. הזדמנות שהוחמצה פעמיים.

ההופעות נעלמות בשטח הענק. לא השירה ולא המשחק מצדיקים פרסים, ותפקודים אישיים ואמיצים מטושטשים בשל המרחב הגדול. גיאורגיוס מיכאלידס עושה עבודה טובה בתפקיד דני — גבר שנראה כאילו מטפס בסולם ההיררכיה של ה-T-Birds, אחרי שהיה סוני בגריז של ווסט אנד 2023 וקניקי בסיבוב ההופעות של 2024 לפני שזכה כאן בז׳קט העור. סטפני קופי בתפקיד סנדי ולוסי פנרוז בתפקיד ריזו טובים יותר על הנייר מאשר בחדר; פנרוז שיחקה את התפקיד בשלוש הופעות של Secret Cinema עם גריז ומבצעת את "יש דברים גרועים יותר שאני יכולה לעשות" מרטיט לב, שראוי למרחב קטן יותר לנשום בו. 

לגבי הכוכב המרכזי: Teen Angel של וילסון לא ממש שווה את ההמתנה. מי שמצפה למרד ייאלץ להתאכזב משירתו השטוחה של "Beauty School Dropout", מספר שהיה פעם מלא ברגש אמיתי שפרנקי ואלי ביצע. מחיאות כפיים למכוריאוגרפית ג'ניפר וויבר, שהמספרים שלה מספקים את הווייב והדמיון שהבמה מבטיחה ולא מממשת.

השילוב של הקרנת הסרט כשחקנים מבצעים את אותו הסצנה מתחתיו יוצר בחירות קשות. במהלך "Summer Nights", האם אתה צופה בג'ון טראבולטה ובאוליביה ניוטון-ג'ון על המסך מתמזגים בקולנוע, או שמואל עיניך על המקבילים התלת-ממדיים שלהם כמה מטרים מתחת? המסך בדרך כלל מנצח, וזה בעצם מבטל את מטרת המופע. בסופו של דבר, גריז לא שונה מדני זאקו: פינוק קיצי בטוח בעצמו ומקסים שיודע בדיוק איך לזוז אך לא ממש יודע מה הוא רוצה להיות.

גריז הקונצרט האינטראקטיבי נמשך עד 13 בספטמבר.

תמונה באדיבות: Matt Crockett

קנה כרטיסים ל Grease: The Immersive Movie Musical