סקירה: אגם הברבורים, בלט מדינת גאורגיה, קוליסאום לונדון

לאחר הופעתם בקוליסאום לונדון בשנת 2024, בלט מדינת גאורגיה חוזר לבירה עם גרסה חדשה של אגם הברבורים. החברה המטבילת מטביליסי מושכת בעיקר בזכות המנצחת האמנותית שלה, הבלרינה המכובדת נינה אנאניאשווילי, שביצעה את הופעותיה בבלשוי ובחברת האמריקאית לבלט, ועשתה דברים יפים עם הבלט המוכשר הזה.

הפקת 2024 הייתה יציבה, עם ביצועים אלגנטיים, אך חסרה את התשוקה הדרושה כדי שהבלט באמת ימריא. ההפקה החדשה גם מראה את היכולת הטכנית של הרקדנים בהקשר מסורתי מאוד, אך כאשר הראשיים רוקדים את אותם התפקידים, הכימיה נותרת חסרה במידה מסוימת.

נינו סאמדאשווילי חוזרת מהפקת 2024 לתפקיד הכפול של אודטה/אודיל, כמו כן אולג ליגאי בתפקיד הנסיך זיגפריד. סאמדאשווילי היא רקדנית יפהפייה, מלאת אלגנטיות עד קצות אצבעותיה העדינות, אם כי הראתה לפעמים אי-דיוק ברגליה בליל העיתונות. יש לה קלילות בזרועותיה, אך גם סיבולת וכוח, כפי שהודגם במספר פואטים מרשימים. אודטה שלה, נרקדת בלחץ עצבני, זזה היטב לעומת אודיל הביטחונית והמתנשאת.

ליגאי מציג קלילות מרשימה בקפיצותיו, בולטת במיוחד לאור גובהו. תיאורו את זיגפריד מעט רך מידי כדי לשכנע כי הוא הגיבור של אודטה בסוף המופע. הבעיה המרכזית היא הכימיה האמינה בין הזוג, שמתקיימת ברמה פונקציונלית בלבד. חבל, שכן הם רקדנים טובים כל אחד בנפרד שצריכים לזרוח יחד.

מרסלו סוארס גם הוא חוזר כרותרברט, מביא אנרגיה מאיימת עם תלבושת נוצצת ומרהיבה בנוצות והכנפיים הרחבות שלו. הוא משכנע בתור הכוח האפל והאנרגטי של הסיפור, ויהיה נחמד לראות אותו אפילו יותר.

נכס בולט בכל החברה הזו הוא מיקום הזרועות והאצבעות המדויק, המגיע גם אל הקהל היושב במופעי המסיבות שמרימים ידיים וזרועות בברכת רוך יפהפיה. החוג בלט בולט במיוחד בסצנות הברבורים הקטנים, המראות תיאום וזמן נהדרים. הריקודים הלאומיים מהנים – במיוחד הרקדנים הספרדים, המציגים כפיפות גב אלגנטיות ואנרגיה תוססת.

ההקשר והכוריאוגרפיה הם מאוד קלאסיים ומדויקים, אך אנאניאשווילי גם מביאה שלישיית ברבורים שחורים בחוג הבלט שמופיעים רק במערכה הראשונה בתור "שלושת הברבורים הגדולים". לפי מסורת מרינסקי, חברות רבות מציגות חוג בלט של ברבורים שחורים כסמל לכישוף האפל של רותרברט, אך זה בדרך כלל במערכה האחרונה. זה מעניין שהברבורים השחורים הללו נעלמים במערכה השנייה והופעתם המוקדמת גם מפחיתה את ההשפעה הוויזואלית של הטוטו השחור של אודיל כשהיא עולה לבמה.

ההפקה כוללת תפאורה חדשה לגמרי ועוד 300 תלבושות בהזמנה אישית. כ-1,500 מטרים של טול שומשו ליצירת הטוטואים האייקוניים של ההפקה – מספיק בד לפרוש מהקוליסאום בלונדון עד כיכר טרפלגר. המראה הוא אגדה מימי הביניים, עם דגש על בדים עשירים וצבעים פסטליים. אמו של זיגפריד (אינה אמאיפאראשווילי המלכותית) כמעט גונבת את ההצגה עם תצוגת בדים ממתכת וכובעי ראש גבוהים. התפאורה מינימליסטית, מסתמכת על רקעים מעוטרים המתארים ארמונות מאוחדים, יערות אפלים והרי שלג מכוסים.

תזמורת רויאל בלט סינפוניה במצב מצוין, מוסיפה אינטונציה נפלאה לפסקול המרהיב של צ'ייקובסקי. בניצוחו של לבאן יאגייב, המוזיקה היא שיא הערב, עם שילוב בין מהירות וסבלנות.

נפלא לראות את בלט מדינת גאורגיה חוזר ללונדון, מציג את המשמעת והחן שהם ידועים בהם. רק קצת ניצוצות נוספים היו מתקבלים בברכה.

אגם הברבורים של בלט מדינת גאורגיה מתקיים בקוליסאום לונדון עד ה-26 ביולי

קרדיטי תמונות: באדיבות ההפקה