שפות זמינות
האייקון הגלובלי והפילנתרופית Dolly Parton, שהוכרה בעולם כולו כזמרת, כותבת שירים, פילנתרופית, שחקנית, מחזאית וסופרת אהובה, הלכה לעולמה בשלווה היום בנאשוויל, טנסי. היא הייתה בת 80.
Dolly הלכה לעולמה לאחר בעלה האהוב, אליו הייתה נשואה 59 שנים, Carl Thomas Dean (1942–2025), אמה Avie Lee Caroline Owens (1923–2003), ואביה, Robert Lee Parton, Sr. (1921–2000).
עם קריירה בת שבעה עשורים, היא הייתה מקור השראה לדורות רבים של אמנים ומעריצים בזכות המוזיקה שלה ומחויבותה הבלתי מתפשרת להפוך את העולם למקום טוב יותר. שיריה ימשיכו להדהד בקרב אנשים מכל הגילאים, ופועלה הפילנתרופי ישאיר חותם מתמשך.
לבקשת Dolly, יתקיים טקס פרטי וקטן למשפחה המצומצמת. מעריצים וידידים של Dolly מרחבי העולם מוזמנים לחלוק כבוד לזכרה ברשתות החברתיות באמצעות תיוג @DollyParton או להשאיר הודעה באתר www.dollyparton.com. במקום פרחים, המשפחה מבקשת לתרום ל-Dolly Parton's Imagination Library באתר www.imaginationlibrary.com.
מפיקי המחזמר Dolly: A True Original Musical מסרו ל-BroadwayWorld: "כפי שביקשה Dolly, ההפקה הברודוויית של DOLLY: A True Original Musical תחל בהצגות תצוגה מקדימות ב-7 בדצמבר בתיאטרון St. James Theatre בניו יורק"
DOLLY PARTON
Dolly Rebecca Parton נולדה ב-19 בינואר 1946 במחוז Sevier, טנסי, וגדלה במשפחה צנועה כאחת משנים עשר ילדים בבית קטן בעל חדר שינה אחד, השוכן בהרי הסמוקי שבמזרח טנסי. לאורך כל הקריירה שלה, Dolly שאבה השראה עצומה מהאהבה וההערכה העמוקות שלה למקום ולאנשים שגידלו אותה. היא חיה ילדות פשוטה שכללה מרדף אחר יופיין של הפרפרים, האזנה לפולקלור האפלצ'י ולבלדות עתיקות שהועברו מדור לדור על ידי קרוביה. כשהתגודדו סביב רדיו המשפחה כדי להאזין לשידור ה-Grand Ole Opry, Dolly ואחיה היו יוצרים מוזיקה יחד בשמחה. כשרונה המוזיקלי של Dolly ניכר כבר בגיל צעיר ועודד על ידי אמה – שכתבה שירים פשוטים על הגיטרה שלה שנראו כאילו נשאבו ממש מרוחם של הרי הסמוקי. Dolly הבחינה בתשומת הלב שקיבלה המוזיקה שלה מכל הסובבים אותה, וידעה כבר אז שייעודה הוא לחלוק את ליבה וכישרונה עם העולם. היא החלה לכתוב שירים בגיל חמש, כאשר השיר הראשון עסק בבובת קלח תירס שאמה הכינה עבורה, שנקראה "Little Tiny Tasseltop". מכיוון שבשלב זה עדיין לא ידעה לקרוא או לכתוב, אמה כתבה את המילים בעוד Dolly הקטנטונת שרה אותן.
דודהּ, Bill Owens, שהיה בעצמו כותב שירים מוסמך, הבחין במשהו מיוחד בילדה הבלונדינית התוססת, והחל ללוות את Dolly הלוך ושוב לנאשוויל, ועודד אותה להמשיך ולפתח את כישרונה האלוהי. כבר בגיל 10, Dolly החלה לשיר בתחנות רדיו וטלוויזיה מקומיות, והופיעה לראשונה על בימת ה-Grand Ole Opry בגיל 13 בלבד. היא עברה לנאשוויל כמה שנים לאחר מכן, וביום הגורלי הראשון שלה בעיר פגשה את בעלה, Carl Dean, איתו נישאה כמעט 60 שנה. Dolly נהגה לומר שזה היה "היום שבו חייה החלו", מחוץ למכבסה בשם Wishy Washy Laundromat, כאשר השניים הפכו במהרה לבלתי נפרדים. בני הזוג נישאו שנתיים לאחר מכן בטקס פרטי בעיירה Ringgold, ג'ורג'יה, ב-1966, כשרק אמה, הכומר ואשתו נכחו בטקס. Dolly ו-Carl בילו שנים רבות ויפות יחד, נסעו ברחבי הארץ בקרוואן שלהם, לנו במוטלים בצדי הדרכים, יצאו לדייטים במסעדות דרייב-אין, וחזרו לעיתים קרובות לכנסייה בה נישאו לפיקניקים פשוטים סביב יום נישואיהם. Carl, כידוע, לא אהב את הזרקורים שנלוו לקריירה של Dolly, אך אהבתו, תמיכתו ויציבותו יצרו עבורה בסיס איתן שאליו יכלה לחזור בכל פעם שחזרה מהדרך.
ב-1965 חתמה Dolly על חוזה ההקלטות הראשון שלה עם Monument Records, ולאחר מכן על חוזה כתיבת שירים עם Combine Music. אלבום הבכורה שלה, Hello, I'm Dolly, השפיע על מצעדי המוזיקה הקאנטרי עם שני הסינגלים הראשונים שלה, "Dumb Blonde" ו-"Something Fishy". הצלחת האלבום זיכתה אותה בהזמנה להצטרף ל-The Porter Wagoner Show ב-1967. בין השנים 1967 ל-1974, Porter ו-Dolly הפכו לאחד הצמדים המובילים במוזיקת הקאנטרי, והקליטו יחד תריסר אלבומי אולפן שהצמיחו סינגלים רבים שהגיעו לעשירייה הראשונה. השותפות הזניקה אותה לתודעה הלאומית והובילה לחוזה הקלטות משלה עם RCA. ב-1969, הכוכבת העולה הגשימה חלום ילדות והצטרפה למעגל המקודש של ה-Mother Church of Country Music, כשהפכה לחברה ב-Grand Ole Opry – כבוד שהעריכה כל חייה.
Dolly זכתה לסינגל הראשון שלה במקום הראשון ב-1971 עם "Joshua" – סיפור נוגע ללב שעסק בטוב לב ובלקח שהדברים אינם תמיד כפי שהם נראים. השיר, שהתבסס על אנשי האפלצ'ים שביניהם גדלה, ביסס אותה ככוכבת קאנטרי בזכות עצמה. רגע מכונן זה חשף לא רק מוזיקאית מוכשרת, אלא גם מספרת סיפורים וכותבת שירים פורייה. כתיבתה של Dolly בתחילת שנות ה-70 הלכה והתעצמה. בתקופה זו הוציאה Dolly להיטים קלאסיים כמו "Coat Of Many Colors", "My Tennessee Mountain Home", "Jolene" ורבים נוספים.
לאחר שבע שנים ב-The Porter Wagoner Show, החליטה Dolly לצאת לדרך עצמאית כדי לרדוף אחר החלומות שליוו אותה מילדות. עזיבתה ב-1974 יצרה חיכוך מסוים בין השניים והייתה ההשראה לאחד השירים הגדולים בכל הזמנים, "I Will Always Love You". השיר הגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי פעמיים (ב-1974 וב-1982) והפך לבלדה מוכרת ברחבי העולם לאחר גרסתה של Whitney Houston לפסקול הסרט The Bodyguard, שכיכבה 14 שבועות במקום הראשון ב-1992. "I Will Always Love You" יצא במקור באותה שנה כמו שירה המהולל לא פחות, "Jolene", שהפך לנוכחות תרבותית קבועה עם אינספור אמנים שסמפלו וכיסו את ההמנון הזה.
בין השנים 1974–1979 עלתה Dolly למעמד של כוכבת עולמית. עם סיבובי הופעות שהוליכו אותה ברחבי העולם – אירופה, אוסטרליה ואסיה – ולהיטים שחצו לתוך מצעדי הפופ וה-AC (כולל הסינגל הפלטינום הראשון שלה, "Here You Come Again"), Dolly הייתה בכל מקום. ב-1975 וב-1976 העניק לה איגוד מוזיקת הקאנטרי (CMA) את התואר זמרת השנה. ב-1978 הוענק לה פרס ה-CMA לאמנית השנה.
ב-1980, Dolly הוסיפה לקורות החיים שלה גם קריירת קולנוע, כשכיכבה לצד Jane Fonda ו-Lily Tomlin בלהיט הקופות 9 to 5. שיר הנושא זכה להצלחה מיידית והפך להמנון עבור דורות של נשים עובדות בכל מקום. הוא תפס את המקום הראשון במצעד Billboard Hot 100, במצעד הקאנטרי ובמצעד ה-AC. הסרט גם פתח לה דלתות לתפקידים איקוניים נוספים בסרטים קלאסיים כמו The Best Little Whorehouse in Texas, Rhinestone, Steel Magnolias, Straight Talk, Joyful Noise, וסרטי טלוויזיה רבים נוספים. חברת ההפקה שלה, Sandollar, הפיקה שלל תוכניות טלוויזיה מיוחדות בכיכובה של Dolly, כולל סדרת אירוח בשמה משנים 1987–1988, שכללה את העסקה הגדולה ביותר שנחתמה אי פעם עבור שידור פריים-טיים באותה תקופה. לאורך שנות ה-80, Dolly המשיכה להוביל את מצעדי הרדיו. בתקופה זו הקליטה קלאסיקה רב-ז'אנרית נוספת, "Islands In The Stream", עם Kenny Rogers. השניים סיירו יחד ברחבי העולם בין השנים 1984–1990.
ב-1986 פתחה Dolly פארק שעשועים בשם Dollywood, הממוקם ב-Pigeon Forge, טנסי. הפארק מגלם את רוחם של הרי הסמוקי שבטנסי, ולאחר יותר מ-40 שנות פעילות, פארק השעשועים והעסקים הקשורים אליו במזרח טנסי מושכים מעל 4 מיליון מבקרים בשנה. רוחה היזמית ומסירותה לעיר הולדתה יצרו מקומות עבודה והזדמנויות לאלפי אנשים באזור. Dolly המשיכה לבנות אימפריה עסקית שכללה קווי מוצרי אפייה, מזון קפוא, קפה, יינות, בשמים, קוסמטיקה, תכשיטים, ביגוד, מסעדות תיאטרון, בתי מלון ועוד רבים.
נדיבותה וחמלתה של Dolly ניכרו במיזמי הצדקה הרבים שלה. היא תרמה מיליוני דולרים למגוון מטרות, כולל חינוך, בריאות וסיוע באסונות. ב-1988 היא הקימה את The Dollywood Foundation, שסייעה רבות לתושבי מזרח טנסי באמצעות מתן מלגות שנועדו לשמור על תלמידים במסגרת הלימודים. ב-1995 הקימה הכוכבת את Dolly Parton's Imagination Library, תוכנית שתרמה עד היום למעלה מ-300 מיליון ספרים בחינם לילדים ברחבי העולם, מלידה ועד גיל חמש. ה-Imagination Library, שקיבל השראה מאביה, שמעולם לא למד לקרוא או לכתוב, טיפח אהבת קריאה ולמידה אצל אינספור ילדים.
בשלב מאוחר יותר של הקריירה שלה, הפכה Dolly למופיעה ראשית ברחבי העולם. בין השנים 2006–2016, Dolly מכרה את כל הכרטיסים לסדרת סיבובי הופעות באולמות ואצטדיונים ברחבי צפון אמריקה, אירופה ואוסטרליה. ב-2014 הופיעה Dolly בפני הקהל הגדול ביותר בקריירתה בפסטיבל Glastonbury, כאשר 140,000 איש נכחו בהופעתה. בין השנים 2020–2025, ספריה של Dolly הגיעו לרשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס, בסדרת ספרים משמעותית. סיפור חייה הפך למחזמר ב-2025, כאשר התסריט והמוזיקה נכתבו על ידי Dolly עצמה. המחזמר Dolly: A True Original Musical יעלה לראשונה בברודוויי בדצמבר 2026. 9 to 5: The Musical, המבוסס על הסרט מ-1980 באותו השם, עם מוזיקה ומילים מאת Dolly Parton, עלה בברודוויי באפריל 2009. הוא זכה ל-15 מועמדויות לפרסי Drama Desk – המספר הגבוה ביותר שהפקה קיבלה אי פעם בשנה אחת – וכן לארבע מועמדויות לפרסי Tony.
הקריירה המוזיקלית של Dolly היא לא פחות מאגדית. קולה המובחן, מילותיה הנוגעות ללב, ונוכחות הבמה הכריזמטית שלה כבשו את ליבם של מיליוני מעריצים ברחבי העולם, והיוו השראה לדורות של אמנים מכל הז'אנרים. תרומתה של Dolly לתרבות האמריקאית זכתה להכרה ב-2006, כאשר קיבלה את פרס Kennedy Center Honor. היא זכתה ב-11 פרסי GRAMMY ו-54 מועמדויות, כולל פרס Lifetime Achievement Award, ב-10 פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי (CMA), כולל אמנית השנה; חמישה פרסי Academy of Country Music, כולל זכייה בתואר אמנית השנה; ארבעה פרסי People's Choice; וארבעה פרסי American Music Awards. ב-1999 הוכנסה Dolly ל-Country Music Hall of Fame הנחשב. חותמה הבלתי מעורער על מוזיקת הקאנטרי עיצב את הצלילים והסיפורים שאנו שומעים כיום. ב-2024, מגזין Billboard הכתיר את Dolly כאמנית הקאנטרי מספר 1 של כל הזמנים.
ב-2022 הוכנסה Dolly גם ל-Rock and Roll Hall of Fame. לאחר ההכנסה לגלריה, היא הוציאה את האלבום Rockstar. האלבום נכנס להיסטוריה כאשר רשם את שבוע מכירות הבכורה הגדול ביותר בקריירתה בת שבעת העשורים, והעניק לה שישה מקומות ראשונים במצעדי Billboard השונים – Top Rock Albums, Top Rock & Alternative Albums, Top Country Albums, Top Album Sales, Top Current Album Sales, ו-Independent Albums. Dolly זכתה ב-29 תעודות זהב, פלטינה ורב-פלטינה מטעם RIAA לאורך הקריירה שלה, ומכרה למעלה מ-100 מיליון אלבומים ברחבי העולם. במהלך חייה, 25 משיריה הגיעו למקום הראשון במצעד הקאנטרי של Billboard – שיא עבור אמנית. לאורך הקריירה שלה, מוזיקה של Dolly הגיעה לראש מצעדי Billboard Hot 100, קאנטרי, פופ, Adult Contemporary, בלוגראס, נוצרי, רוק ודאנס.
