ה-BWW שוחחה עם הבמאית והכותבת קייטי קונקל וטום קואקןבאש על ההבאה של "הגוף שהשארתי ביער הלאומי ססקוהנה" לפסטיבל אדינבורו פרינג' 2026.
ספרו לנו קצת על 'הגוף שהשארתי ביער הלאומי ססקוהנה'.
תדמיינו קומדיה רומנטית שמתחילה אחרי האושר הגדול. קלייר ופטריק הם זוג שזה עתה נישא והם בדרך לנהר הניאגרה לירח הדבש שלהם, כשבטעות הם פוגעים ורוצחים אישה ברכבם. מה שמתרחש לאחר מכן הוא התפרקות כהומור שחור של נישואין, כאשר נשאלת השאלה כמה מאיתנו אנחנו מוכנים להקריב כדי לשמר את החיים שחשבנו שאנחנו רוצים.
מה הייתה ההשראה לכתיבתו?
רצינו לקחת מערכת יחסים רגילה ולדחוף אותה לנקודת השבר המוחלטת שלה. ברגע שאתה מוסיף גוף מת למשוואה, כל מחלוקת פתאום מקבלת משקל עצום ובו בזמן הופכת למוזר ומשעשעת. האיזון הזה בין פארסה לחריפות הרגשית נתן לטום את הרקע המושלם למסע המורבידי של קלייר לשחרור מהחיים שחשבה שהיא רוצה. - קייטי קונקל, במאית
כשאני כותב, אני מנסה להתחיל תמיד ממערכת יחסים. עבור "הגוף שהשארתי" רציתי ללכוד זוג שעם כל הפגמים שבו, מצא אחד את השנייה בצורה ריאליסטית וביצעו פשרות קטנות לאורך הדרך. רציתי לקחת זוג זה ולשאול, "מה קורה כאשר הפשרות הקטנות האלה הופכות לכבדות מדי כדי לשאת כשהסיכונים עולים?" בנוסף, עניין אותי המתח בין מה שאמור לעשות מוסרית לבין מה שרוצים לעשות כדי להגן על עצמנו ועל אהובינו. כמו כן, הושפעתי מהסרט Swiss Army Man ומהסדרה Yellow Jackets, במיוחד באיך שהם גורמים לקהל לשאול מהו האלמנט העל-טבעי ומה קורה רק במוח של הגיבור שלנו. רציתי שהקהל ישאל יחד איתנו, האם זה באמת קורה? - טום קואקןבאש, מחזאי
מה המשיכה למצוא הומור בנושאים לא נוחים?
הומור נותן לנו רשות להתעסק בנושאים שאולי היינו מתרחקים מהם. אנחנו יכולים לצחוק על האבסורד שבמצב וכמעט בלי להרגיש, להתמודד עם משהו כן או לא נוח. ב-הגוף..., קלייר ופאט חווים את היום הגרוע ביותר שאפשר לדמיין, אבל הריבים שלהם עדיין מרגישים מוכרים ומוזרים. הקומדיה יוצרת מקום לזהות את עצמנו בהם לפני שמשקלו הרגשי באמת נוטל מקום.
מי הייתם רוצים שיבוא לראות את ההצגה?
באמת, כל אחד. בליבה, ההצגה עוסקת במערכות יחסים, בזהות ומה קורה כשחיים שבנית פתאום מפסיקים להראות הגיוניים. בין אם הייתם במערכת יחסים, התחתנתם או פשוט הרגשתם את הלחץ להיות האדם שחשבתם שאתם צריכים להיות, יש כאן משהו להתחבר אליו. ובנוסף, מי שלא יוכל ליהנות מצפייה בשני צעירים שהתחתנו וזה היום הגרוע ביותר בחייהם?
מה הייתם רוצים שהקהל ייקח מההצגה?
אנחנו מקווים שהקהל יצא צוחק, מעט לא בנוח, ותהה איפה הוא פשר את עצמו בדרכים שלא הבין. אנחנו רוצים לעורר מחשבה על הלחץ להיות בזוגיות, התפקידים שנופלים עלינו ומה זה עלול לעלות כאשר מאבדים את עצמנו בדרך.
"הגוף שהשארתי ביער הלאומי ססקוהנה" תעלה בפסטיבל אדינבורו פרינג' ב-theSpace @ Niddry Street מ-7 עד 22 באוגוסט (לא ב-16) בשעה 21:15. פרטי כרטיסים כאן: https://www.edfringe.com/tickets/whats-on/the-body-i-left-in-susquehanna-national-forest
צילום: אודרי וובר
תוכן ממומן
