שפות זמינות
הבכורה העולמית של benevolent מאת Sophie McIntosh, בשיתוף עם Good Apples Collective, נפתחה רשמית באוף-ברודוויי. ההפקה, בבימויה של Nina Goodheart תוצג עד ה-5 בספטמבר ב-IATI Theater.
העלילה, המתרחשת בשנת 1917, עוקבת אחר ארבע צעירות הנשלחות ל-Inwood Benevolent Home בניו יורק, מוסד תיקון קפדני עבור נערות "נופלות" וחסרות ידידים. כשהן נאלצות לעבוד עבודת פרך במכבסה שבמרתף, הנשים יוצרות קשרים בלתי צפויים. אך כשאחת מהן נקלעת לצרה, השאר צריכות להחליט מה הן מוכנות לסכן כדי לעזור לה. עזה, מצחיקה וישירה, benevolent היא הארה חודרת של סולידריות נשית - הן במקומות האינטימיים שבהם ניתן למצוא אותה, והן בדרכים המזעזעות שבהן היא עלולה להישבר.
בהרכב השחקנים נמצאות Mia Fowler, Livvy Marcus, Rachel Ravel, ו-Chani Reese, לצד המחליפות Healy Knight* (Joan of Arc in a Supermarket in California ב-The Tank), ו-Morgan S. Perry.
חואן א. רמירז, The New York Times: במאית פורייה ללא גבולות שביימה גם את שלוש הבכורות הקודמות של McIntosh, Goodheart היא אמנית מצב-רוח, המאפשרת לתסריט מרווח נשימה נדיב לאורך 100 דקות מתפרשות. אף סצנה לא נותרת בלתי מנוצלת מבחינת הפוטנציאל הרגשי שלה, ומעבר אחד בפרט נראה נמתח פשוט לשם ההנאה שבשהייה במרחב של הנשים הללו. שוב, Goodheart מפיקה מהרכב השחקנים שלה ביצועים המדויקים באפיון הדמויות ובד בבד משרתים את הטון הכללי.
לורן נובק, Exeunt: ברגעיה העמוסים ביותר באקספוזיציה, ניכרת ההשקעה בהבחנה בין הנשים, לעיתים במידה מאולצת מעט, אך המאמץ הזה משתלם באופן מפתיע בכיוון שונה לגמרי: מבחינתי, benevolent עוררה לא פעם אסוציאציה לקומדיית אנסמבל כמו The Breakfast Club. קבוצת זרות מרקעים שונים ומסלולי חיים שונים נזרקות יחד, ומכך נובעים גם קומדיה אמיתית וגם קשרים אמיתיים.
סופי מקינטוש, Thinking Theater NYC: בעולמה של benevolent, נראה שהאחווה חוצה בהכרח - אך אינה נכנעת ל- טרגדיה: אולי, לנוכח המאמצים הגוברים לצמצם את האוטונומיה הגופנית של נשים, מדובר במודל של חוסן עבור עולם שלאחר תקדים Roe.
קולין מקדונלד, Off Off Onliine: McIntosh משיגה איזון טוני יעיל, מבלי להעמיד פנים שהנשים חיות בשנת 2026 ומבלי להסתמך יתר על המידה על מינוח ארכאי. כך ההדהודים העכשוויים זוכים לבוא לידי ביטוי ללא כבדות יתרה. Benevolent הוא מחזה רב עוצמה, בבימוי מרשים במיוחד, עם תפניות וגילויים שפוגעים במטרה בעוצמה, גם אם ניתן לחזות בהם מראש.
טוני מרינלי, TheaterScene.net: הבימוי של Goodheart הוא הביצוע החמישי ההכרחי. לאחר שביימה את שלוש הבכורות הקודמות של McIntosh, היא מבינה כיצד להפוך את התנודתיות הטונאלית של המחזאית ליתרון ולא לרועץ. ההפקה יכולה לעבור מבדיחה על מקור הכתם הדוחה לגילוי ארוטי, משיחת חברות קלילה לאימה אמיתית, מבלי להתייחס לאף אחד מהרגישטרים הללו כבגידה באחרים. Goodheart מאפשרת למחזה בן 100 הדקות מרווח נשימה, ואף מרשה למעברים להתמשך לשם ההנאה הצרופה שבהישארות עם הנשים הללו.
דירוג ממוצע: 78.0%
