שפות זמינות
לאחר 23 שנים כמנהל אמנותי של The Public Theater, Oskar Eustis יפרוש מתפקידו עם סיום חוזהו הנוכחי ב-31 ביולי 2028, בתום עונת יובל ה-60 של The Public Theater.
Oskar שיתף: "קיוויתי זה זמן רב שיום הולדתי ה-70 יהיה הרגע הנכון עבורי להעביר את התיאטרון המופלא הזה לדור הבא, ואני מאמין שאכן, הגיע הזמן המושלם. התיאטרון עבר את סערת שש השנים האחרונות כשהשליחות שלו נותרה שלמה, איתנה ומשגשגת. The Public מוכן להתמודד עם אתגרים חדשים עם כל היושרה והיצירתיות שהפגין במשך למעלה מ-70 שנה."
מועצת הנאמנים של The Public תפתח בחיפוש ארצי אחר מנהלה האמנותי הבא החל מהסתיו הזה, במטרה להכריז על מחליף בשנה הבאה. המנכ"ל של The Public, Patrick Willingham, ימשיך בתפקידו בתמיכה בארגון ובתהליך המעבר.
תחת הנהגתו של Eustis, הציג The Public כ-250 הפקות, כולל זוכות פרס פוליצר Hamilton ו-Sweat, וזוכת פרס הטוני Fun Home.
Eustis חשף בפני ה-New York Times את האתגרים של השנים שמאז הקורונה, באומרו: "המצב הכספי הפך קשה יותר מבכל שלב אחר בתולדות התיאטרון הלא-רווחי. כמעט כל התיאטראות ביצעו נסיגה אמיתית לכיוון של פחות תכנות ויותר זהירות. אני שמח לומר שזה לא נכון לגבי The Public.
הדבר השני שקרה הוא שעברתי, לפחות על פני השטח, ממישהו שהתחום בכללותו החזיק ממנו ודעה חיובית עליו, למישהו שהיה נתון למתקפות רבות מאוד, כפי שקרה לרוב המנהלים האמנותיים. התוצאה של זה היא שכל מנהל אמנותי אחר בגילי נאלץ לפרוש או התפטר כי לא יכול היה לשאת זאת יותר. אולי אנחנו צריכים להתרגל לביקורת. אבל זה היה קשה לספוג."
לאורך הקריירה שלו, Eustis הקדיש עצמו לפיתוח יצירות חדשות המדברות אל הסוגיות הגדולות של זמננו, ועבד עם אינספור כותבים במרדף אחר מטרה זו, כולל Tony Kushner, Suzan-Lori Parks, David Henry Hwang, Lin-Manuel Miranda, Richard Nelson, Rinne Groff, Tarell Alvin McCraney, Lisa Kron, Quiara Alegría Hudes, Jeanine Tesori, Philip Kan Gotanda, Ellen McLaughlin, Emily Mann, John Leguizamo, Shaina Taub, James Ijames, Else Went, Michael Friedman, Alex Timbers, Erik Jensen, Jessica Blank, Ryan J. Haddad, Caryl Churchill, S. Shakthidharan, Itamar Moses, Martyna Majok, Lynn Nottage, Danai Gurira, Sarah Burgess, Stew, Wallace Shawn, Lawrence Wright, Sam Shepard, Mona Mansour, Adrienne Kennedy, John Belluso, Craig Lucas, Christopher Durang, ו-Richard Foreman.
תקופת כהונתו של Eustis ב-The Public כוללת שלוש הצגות מוזיקליות זוכות פרס טוני בקטגוריית המחזמר הטוב ביותר (ההעלאה מחדש של Hair ב-2009, Fun Home ב-2013, ו-Hamilton ב-2015), כמו גם שתי זוכות פרס פוליצר לדרמה (Hamilton ב-2016 ו-Sweat ב-2017). הוא גם פיתח מחזות ומחזמרים פורצי דרך רבים נוספים, כולל Passing Strange, Here Lies Love, Suffs, The Brother/Sister Plays, The Vagrant Trilogy, Eclipsed, Manahatta, The Fortress of Solitude, Soft Power, The Intelligent Homosexual's Guide to Capitalism and Socialism with a Key to the Scriptures, Ain't No Mo', Miss You Like Hell, Tiny Beautiful Things, ורבים רבים נוספים.
הנהגתו המסורה במהלך שינויים כלכליים, מגפה עולמית ותהפוכה תרבותית מכוננת דור, לצד מסירותו הבהירה לחיזוק השליחות הבסיסית של The Public, מצאה ביטוי בתוכניות פורצות הדרך שפיתח. אלה כוללות: את Emerging Writers Group, שבמהלך 18 השנים האחרונות מונה בוגרים כמו Dominique Morisseau, Branden Jacobs-Jenkins, Ryan J. Haddad, Ethan Lipton, ו-Else Went; את ה-Mobile Unit המחודש, שהגיע לקהלים בכל פינה בעיר, מפארקים ועד למתקני כליאה; את Public Works, שאומץ ברחבי העולם בעודו משלב חברי קהילה ואמנים מקצועיים ביצירת יצירות אמנות עמוקות; ואת Public Forum, המביא הוגי דעות מהשורה הראשונה, מ-Michael Sandel ועד Samantha Power ועד הכומר Samuel Barber, לדיאלוג עם התיאטרון.
שיאים בעבודת הבימוי של Eustis עם The Public כוללים את הבכורות בניו יורק של The Ruby Sunrise ו-Compulsion מאת Rinne Groff; The Human Scale מאת Larry Wright, שאף סייר עד לתל אביב; Hamlet, Julius Caesar, וההעלאה של Public Works ל-Twelfth Night ב-The Delacorte; את בכורת העולם של White Noise מאת Suzan-Lori Parks; ואת ההעלאה מחדש של A Bright Room Called Day מאת Tony Kushner.
Eustis צעד לראשונה אל תוך The Public Theater כנער בן 16 ב-1975. לאחר מכן בילה 30 שנה, בהשראת The Public, בהנהגת חמישה תיאטראות, משווייץ ועד סן פרנסיסקו ועד רוד איילנד, עד שניתנה לו ההזדמנות לשוב אל התיאטרון שלימד אותו לראשונה מהו תיאטרון, בשנת 2005.
הוא הזמין את Angels in America מאת Tony Kushner בזמן שניהל את Eureka Theater בסן פרנסיסקו (1980-1989), וביים את בכורת העולם שלו בעודו ב-Mark Taper Forum בלוס אנג'לס (1989-1994).
ב-1995, הפך למנהל האמנותי של Trinity Repertory Company בפרובידנס, רוד איילנד, שם במהלך כהונה של 10 שנים החייה מחדש את התיאטרון, וזכה פעמיים בפרס Eliot Norton להפקה מצטיינת בניו אינגלנד (עבור בכורת העולם של Long Christmas Ride Home מאת Paula Vogel ו-Homebody/Kabul מאת Tony Kushner). בזמן שהותו שם, הוא ייסד וכיהן כיושב ראש של Trinity Rep/Brown University Consortium for Professional Theater Training.